WHEN, WHAT, WHERE
Events in Jerusalem

אריה אזן – קליגרפיה וכתב הציור שלי
#תערוכה
אריה אזן (נ. 1934, המבורג, גרמניה) גדל בארץ. הוא הכיר ליוסף זריצקי את קיבוץ צובה שבו התגורר והשתתף בסוף שנות ה-50 בשתי תערוכת של קבוצת "אופקים חדשים". יצירתו, מופשטת ברובה. בתערוכה זו חלה תפנית חדה. כאן, לראשונה, משלב אזן ציורי נוף משלו בעריכה דיגיטלית של קליגרפיה אישית וצילומים מחיק המשפחה.
גלריית התיאטרון

עיר זמן חלל
אמן: ירון שטיינברג
אוצרות: ליטל מרקוס מורין
ערים דמיוניות הבנויות ממכשירי כתיבה, עשרות בתי קרטון צפופים וביניהם רכבת צעצוע שעוברת בית־בית או קופסה־קופסה.
האם בכל אחד מן הבתים מסתתרים זיכרון, מחשבה או חלום?
בתערוכת היחיד שלו, "עיר זמן חלל", יוצר ירון שטיינברג עולם פנימי בעזרת מודלים אדריכליים של מציאות אלטרנטיבית שבה דרים זה לצד זה זיכרונות ודמיונות.
#תערוכה

#תערוכה

יום שוק
אוצרת: שלומית שטיינברג
מתנדבת: יעל משייקר
האולם על שם פרד ס' ודללה וורמס
מאז ומעולם היה השוק, בערים גדולות וגם בעיירות ובכפרים ברחבי העולם, לא רק אוסף של דוכנים לממכר מוצרי מזון, אלא גם מקום מפגש לאוכלוסייה המקומית ולעוברי אורח מזדמנים. ביום השוק פגשו הבאים מכרים, התעדכנו בחדשות המחוז, היטיבו את ליבם במזון ובמשקה ואולי אף חזו בהוקעה של פושע שנתפס. השוק היה המקום לרקום שידוכים, לבשר על נישואין או על לידה קרבים, ללוות או להלוות כספים, ולקוות שהכסף לא ייעלם בזמן שצופים בלהטוטיו של קוסם או כשנועצים עיניים בידעונית הקוראת בקלפים.
#תערוכה

כוס התה שלי
אמן: מאיר אפלפלד
אוצרות: רונית בקר בלנקובסקי
התערוכה חוגגת עשור להוצאת ספר הילדים ״כוס התה שלי״ שכתב דרור בורשטיין ואייר מאיר אפלפלד.
הספר מפגיש ילדים עם העולמות הרחבים, הקרובים והרחוקים, הטמונים בכוס תה אחת.
התערוכה מזמינה להיכנס לסיפור דרך השילוב בין הסיפור והיצירה האמנותית ומאפשרת לילדים שוטטות במרחבים של דמיון, אל הכוכבים והחרקים, ובחזרה אל ההורים, אל החדר ואל כוס התה, בסופו של המסע.
אירועי פתיחה בתערוכה "כוס התה שלי" מאיר אפלפלד ודרור בורשטיין
יום חמישי 15.9 מהשעה 16:30
16:30 – סיור בתערוכה
17:00 – סדנת ציור באמצעות גריעה בהשראת היצירות המוצגות בתערוכה
הקראת הסיפור "כוס התה שלי" ושיחה עם דרור בורשטיין
#תערוכה

שדות המופשט
אוצרת: עדינה קמיאן
עוזרת לאוצרת: שרה בן-שושן
מעצבים: אלכסנדרה טופז ואריאל ערמוני
הביתן לאמנות ישראלית ע"ש אילה זקס אברמוב וביתן ע"ש פלבסקי
האמנות המופשטת מתמצתת את עיקרם של הדברים: חפצים, סצנות, התרחשויות ואף חוויות או התנסויות. היא אמנם פוטרת את עצמה מייצוג נאמן של המציאות, אך שורשיה נעוצים בעולם האמיתי. יש עבודות שעקבות מקורותיהן במציאות מוטבעות בהן, אחרות קרובות יותר לצורה הטהורה - אך כולן מבטאות תגובה למציאות אישית, חברתית, פוליטית או תרבותית.
שלושת חללי התערוכה "שדות המופשט" – "מרחבי הרהור", "משטחי אנרגיה" ו"איזון גאומטרי" - מזמינים את המבקרים להניח למבטם לשוטט בחופשיות, לטבול במרחב ובעיקר - להיות בו. סרטונים של אמנים בפעולה שמוקרנים בין העבודות פותחים צוהר למגוון תהליכי היצירה, לחומריה ולתפקיד שממלא הגוף בתהליכים אלה.
#תערוכה

הטירה של מגריט
אוצרת: אפרת אהרון
מעצבת: שירלי יהלומי
אולם ספרטוס
אמן: רנה מגריט
#תערוכה

Parallèles
אמן: ז'אק פימה
אוצרות: גבי המבורג פימה
התערוכה Parallèles של האמן ז'אק פימה מתחקה אחר נרטיבים מקבילים. עלילות הנטוות מן התשוקה עתירת הדמיון של איש צעיר המשוטט בשולי נופיה האורבניים של עיר הולדתו, פריז. המסע מתחיל בחנות הספרים Librairie Parallèles וממשיך במסע ליקוט בלשי בינות המאוזוליאומים, הפסאז'ים ושווקי הפשפשים של העיר. שם, נסחף פימה להרפתקאות שבעקבותיהן ינסח לימים את זהותו כבן למהגרים בפריז של שנות ה־70.
מנהלת ואוצרת ראשית: תמר גיספאן-גרינברג
#תערוכה

בד בבד
אמן: גילי אבישר, תמר ברניצקי, אורלי הומל, ג'סיקה סגל (ניו יורק)
אוצרות: מיטל מנור
התערוכה "בד בבד" מציגה עבודות חדשות של שישה אמנים.יות שהשתתפו בחודשים האחרונים ברזידנסי בסטודיו משלך. העבודות נוצרו בשיתוף אִמרה – מיזם חברתי ייחודי שמכשיר ומעסיק נערות בתחומי התדמיתנות והאופנה. העבודה עם אִמרה אפשרה לאמנים.יות חשיפה והתנסות במנעד רחב של טכניקות עבודה בטקסטיל והעבודות שנוצרו משלבות וידאו, צילום, פיסול והדפס, ומעלות שאלות הנוגעות לייצוגים של בית, כסוּת, קיימוּת וזיכרון.
#תערוכה

הילה בן ארי: קול הקורא אל עצמו
הילה בן ארי (נולדה בישראל ב-1972) התמקדה בשנים האחרונות בדמויות שמצאו את עצמן מחוץ לקונצנזוס התרבותי בישראל, ומחקרה שעסק באמנים מדורות קודמים הוא תרומה מתמשכת להארת ההיבטים המיתיים, ההיסטוריים, החברתיים והתרבותיים של יצירתם. "קול הקורא אל עצמו" הוא התערוכה המרכזית השלישית בסדרת מחוות שבה היא עורכת דו־שיח בין־דורי ובין־תחומי בינה ובין אמנים אלה. למבקרים בתערוכה צפויה חוויה סוחפת ואינטימית וצפייה בכוריאוגרפיית מצבים וסאונד משתנים.
במיצב הווידאו הרב-ערוצי שיצרה היא מתייחסת למגזרות הנייר של משה רייפר (נולד ב־1907 בגליציה, עלה לארץ ישראל ב־1926, נפטר ב־1985) ובמיוחד לסדרת "מדרש האותיות" שלו. רייפר יצר את המגזרות המורכבות ודמויות התחרה של הסדרה בשנות ה-30 בהשפעת המיסטיקה היהודית. ההבדלים בטכניקה, בחומרים, בתוכן, בצורת הביטוי ובזמן בין יצירתה ליצירתו מרחיקים אותן מאוד זו מזו, ואף־על־פי־כן - ככל שנרבה להתבונן בדמויות, ככל שניתן לקולות להדהד בתוכנו, כן יגדלו הקשר והדו־שיח ביניהן.
#תערוכה