WHEN, WHAT, WHERE
Events in Jerusalem

#תערוכה

#תערוכה

הווה מתמשך
חדש באמנות עכשווית
אוצרת: אורלי רבי
קונספט ואוצרת יועצת: מירה לפידות
מעצבת: מיכל אלדור
הבניין לאמנות מודרנית ולאמנות עכשווית ע״ש נתן קמינגס
נוכחות הרפאים של העבר הקרוב והרחוק, המוכר והמושתק צפה ועולה בעת ההתבוננות בעבודות האמנות העכשווית שהצטרפו לאוסף המוזיאון בשנים האחרונות. בהקשרים פוליטיים שונים ובמקומות רבים נדמה שההיסטוריה מפעפעת מבעד לסדקי ההווה, חוזרת לפקוד את היומיום ואינה מרפה. באמצעות הפניית המבט אל הכאן והעכשיו האמנים מפגישים אותנו עם מה שהתרחש אי אז וממשיך להדהד במציאות. ביניהם, יש שמחפשים את רובדי העבר וחושפים שכבות של זיכרון; אחרים מנסים לתעד ולשמר את שעתיד להיטשטש.
#תערוכה

הילה צ'ולסקי – מסעות בנתיבי העבר ובנופי ישראל
#תערוכה
הילה צ'ולסקי, תושבת הצפון ומורה להדפס, פיתחה טכניקה המשלבת תחריט בלוח נחושת או ברזל, אקווטינט, רישום וציור. נושאי עבודותיה נוגעים ביחסים המורכבים של דור שני לניצולי שואה ומאהבתה לארץ ישראל ולתולדותיה. בעבודות התחריט, נגיעות עדינות של מפות עתיקות, גזרות של בורדה, צבעי אקריליק וצילומים עתיקים המעבירים את תחושת הזמן החולף.
כל תחריט הוא הגהת אמן (Artist’s Proof) שנעשה כמונוטייפ (הדפס יחידאי), ואין מאחוריו סדרה ממוספרת נוספת.
בציורי השמן המציגים עצי זית מכניס לחלל התערוכה הצבע הירוק, על כל גווניו, בנוסף לרוגע גם איזון ושלווה. הציורים מעניקים לנו תחושה של צמיחה אישית, של התחדשות, של יצירתיות מחשבתית של וציפייה לשיפור עצמי. רוח אופטימית זו מחלחלת אל תוך העבודות כולן, ונוצר מרקם מעמיק ומסקרן של הווה ושל עבר.
גלריית הסלון

דוד בן-שאול: הדפסי אבן ותצריבים
אוצר: אריק קילמניק
עם תום פעילותם של יעקב שטיינהרט (1968-1887) ואיזידור אשהיים (1968-1891) בשנות השישים המוקדמות, פסקה, למעשה, הפעילות בתחום הדפס-האבן בישראל, להוציא נסיונות מעטים של הדפס משה כהן (1964-1897). היו, אמנם, אמנים שהמשיכו לעסוק בתחומי הדפס אחרים, כל אחד בתחומו ובנפרד; למשל יעקב פינס ומירון סימה בחיתוך-עץ, נעמי סמילנסקי, טוביה בארי ואריה רוטמן בתחריט, אבל לליטוגרפיה לא נמצאו ממשיכים. אם בגלל מורכבותה, הדורשת ידע רב מצד העוסקים בה, אם בגלל הקשיים הטכניים הגדולים ואם בגלל סיבות אחרות – העניין בהדפס-אבן גווע כמעט לחלוטין.באותם הימים חזר דוד בן-שאול (2018-1932) מפריז עם מכבש ליטוגרפי ובמסירות ובהתלהבות הקים לעצמו סדנה להדפס-אבן. הוא הדפיס לעצמו וגם לאחרים, ולמעשה, היה היחיד שעסק בכך תקופה ארוכה, עד להקמת סדנת ההדפס ירושלים והסדנה בעין-הוד.
בשנת 1987 התקיימה בסדנת ההדפס ירושלים תערוכה רטרוספקטיבית להדפסיו של בן-שאול. החלטנו לשוב ולקיים תערוכת יחיד מיצירותיו, מכיוון שאנו רואים בעבודתיו ציון-דרך בתולדות האמנות הגרפית.
#תערוכה

מטמורפוזות: שכפול והעתק בהדפס ישראלי
אהרון גלעדי, אלכס קרמר, אריה ארוך, בוקי שוורץ, דב הלר, דוד ריב, יותם וגדעון גכטמן, לארי אברמסון, מאיה ז"ק, מיכל נאמן, מילכה צי'זיק, מנשה קדישמן, משה קסטל, נפתלי רקוזין, סיגל צברי, שרון פוליאקין
אוצר: יאיר טלמור
מאז המצאת הצילום, בסוף המאה ה-19, השתחרר ההדפס האמנותי מן הצורך לשעתק יצירות אמנות ידועות. פעולת השעתוק הפכה, במידה רבה, מאתגר טכני לאתגר מושגי. כעת, חופשי מן הצורך בשעתוק טכני או ידני, כפי שהגדיר וולטר בנימין, נתפש העיסוק ביצירות מופת כפעולה מתמשכת של מטמורפוזה, המערבת בין ראיה, תודעה ואתגר טכני.
העבודות בתערוכה חושפות היבטים שונים ביחס שבין מקור והעתק, כפי שהם באים לביטוי בהדפס אמנותי בישראל. החל מהעתק של יצירות אמנות אל מדיום ההדפס ועד להיבטים פוסט-מודרנים ביחס אל הדימוי האמנותי.
#תערוכה

עודד זידל – "תמונות וזכרונות"
#תערוכה

אורן פישר – "צפון, דרום, מזרח, מערב".
#תערוכה

חזרה למקור: פגישה עם ציפורים עתיקות
קומה 3-
אוצרים: ד"ר יגאל בלוך, אורי מאירי
התערוכה עוסקת בציפורים, לא רק כחלק מעולם החי אלא כצוהר לנפש האדם. בתרבויות עתיקות נקשרו ציפורים להיבטים שונים של החוויה האנושית: שליטה, אהבה, רוע, סדר אל מול כאוס, מוות ותחיה.
אחת התכונות המשמעותיות ביותר של הציפור בתפיסה האנושית היא היכולת לעוף לגובה, לגמוא מרחקים ולנוע בין המחוזות השונים של הקיום.
בתערוכה נעוף לשמים ונפגוש את הדורסים המלכותיים, נצלול למים עם בעלי כנף קדמונים, נטייל על האדמה עם העופות המשונים שאינם עפים, ונרחיק עד לעולמות אחרים ונפגוש יצורי כנף אפלוליים ומסקרנים.
בהשראת מעברים אלה התערוכה מחולקת לכמה תחומים:
השמיים שמוקדשים לציפורים השולטות
המים שמוקדשים לנושא הבריאה ולציפורים החכמות
האדמה שמוקדשת לתפקיד הציפורים בחיי בני האדם
העולם שמעֵבר, שם נפגוש יצורי כנף הקשורים למוות ולתחיה
#תערוכה

#תערוכה של ליהי ניידיץ Lihi Nidiz
אוצרת: אביטל וכסלר