WHEN, WHAT, WHERE
Events in Jerusalem

לאור החשמל: מה זה חשמל? איך מפיקים אותו? ומה הקשר בין חשמל ומגנטיות? התערוכה בנויה כחלון שקוף שמאפשר הצצה אל העולם הנסתר מעבר לשקע שבקיר.
#תערוכה #תצוגתקבע
לכל המשפחה

אשליות מבלבלים את המוח: עשרות אשליות מפתיעות ומסקרנות שההסברים להן מאפשרים הצצה אל התהליכים והעקרונות על פיהם עובד המוח. מה יוצר את האשליה? מה קורה במוח שלנו שלעיתים גורם לנו לתפוס את המציאות כמשהו אחר?
#תערוכה #תצוגתקבע
לכל המשפחה ולמבוגרים

CAPTCHA: התערוכה בוחנת שאלות מרכזיות שבבסיס מדעי המחשב. מהם גבולות היכולת של המחשב, ומה לעולם לא יוכל לחשב? האם המחשב יעבור אותנו בתבונתו – והאם יגיע אי פעם למודעות עצמית כמו שלנו? האם מחשב יכול להיות יצירתי? ומה כל זה אומר. עלינו ועל מחשבתנו?
#תערוכה #תצוגתקבע
לנוער ומבוגרים

פנס חושך: תערוכה מחודשת! תערוכה סדנאית בה מכבים את האור בשביל לראות קצת אחרת. המבקרים מתנסים בגורמים המשפיעים על תפיסתנו את העולם. הביקור בתערוכה הוא בליווי מדריך.
#תערוכה #תצוגתקבע
לכל המשפחה

בונים בחול: עולם בנייה אתגרי וחווייתי לילדים מגיל 3 הכולל בית חרושת לייצור לבני חול לבנייה, ובעזרתן משימות אתגר מרתקות לילדים ולהורים, המעודדות דמיון, חשיבה יצירתיות ועבודת צוות. בסופה של החוויה עמדת שאיבה וניקיון להמשך ביקור מהנה במוזיאון.
#תערוכה #תצוגתקבע
לכל המשפחה ולמבוגרים

מנוף לגילוי: תערוכה לגיל הרך על מכונות פשוטות ועוד תופעות. בתערוכה מוצג גדול ומרכזי של האמן פיליפ רנצר. הילדים פועלים בתערוכה ביחד ולחוד, כשכל סביבה בתערוכה ממחישה עקרונות מדעיים שונים ומהווה מוצג פעיל ועשיר.
#תערוכה #תצוגתקבע
לילדים הקטנים

#אמנות ישראלית
הגלריה לאמנות ישראלית מציגה את עבודותיהם של בכירי האמנים שפעלו ואלה שעדיין פועלים בארץ מראשית המאה העשרים ועד ימינו, בני דורות שונים ובעלי סגנונות אמנותיים מגוונים.
לאורך השנים נעה האמנות הישראלית כמטוטלת בין העיסוק במציאות לבין עיסוק בסוגיות פנים-אמנותיות של חומרי היצירה וגבולותיה. כך או כך, היא מתקיימת במרחב סבוך ומסוכסך שבו מלחמות ואלימות הן כמעט עניין שבשגרה, והיום-יומי והאישי מתערבבים עם ההיסטוריה והמיתוס.
תגובת האמנות למציאות טעונה זאת מורכבת. בעשורים הראשונים של המאה ה-20 פעלו בארץ אמנים שיצרו תמונה אידאליסטית של המציאות: הסכסוך הערבי-יהודי והמתיחות הבין-עדתית נעלמו מן התמונה שהם ציירו או טושטשו והוצנעו כדי לפנות מקום לביטויים של תקווה, אופטימיות ולעתים אף נאיביות. דוגמה לכך אפשר לראות בגלריה, למשל, בציורו הנודע של ראובן רובין פירות ראשונים, שתיאר את הארץ כגן עדן מזרחי - מרחב של הרמוניה ופריון המשמש תפאורה הולמת להיווצרותו של אדם יהודי מזן חדש.לצד אמנים אלה ואחריהם פעלו אמנים שהתבוננו במציאות בעיניים פקוחות וביקשו לבטא את המצב החברתי, הפוליטי והקיומי בארץ ואף לחולל בו שינוי. דוגמה בולטת לכך אפשר למצוא בציורו של נפתלי בזם, לעזרת הימאים, המתייחס לשביתת ימאי ישראל שפרצה ב־1951, ולוויכוח שהתעורר בקיבוצים בשאלת התמיכה בה.
כיוון מרכזי אחר באמנות הישראלית ראה באמנות עולם בפני עצמו של קומפוזיציה, של קו ושל צבע והתמקד בשאלות אמנותיות הקשורות לגבולות שבין המציאות לאמנות, לחומרי היצירה או להלכי-הנפש העמוקים ביותר של האמן. ציורו של יוסף זריצקי, יחיעם, מדגים זאת היטב: דמויות האדם שתולות בו במערך צבעוני שנראה כחלקות צמחייה, בשילוב המבטא מתח בין הטבעי לאנושי ובין התיאורי למופשט.
קבוצה גדולה נוספת בחרה ב"גם וגם". אמנים אלה שילבו ביצירתם את האישי עם הקולקטיווי ואת הפוליטי והחברתי עם הפנים-אמנותי לכדי אמירה מורכבת ורבת רבדים כזו למשל היא עבודתו של לארי אברמסון, 1967 (ג'רוזלם פוסט), שצייר על גבי עיתונים מתקופת מלחמת ששת הימים צורות מופשטות ומוטיבים שונים כגון גולגולת וקווי־מתאר של צמחים. צורות אלו, שחלקן לקוחות מתולדות האמנות ועוסקות בהקשרים פנים-אמנותיים, נטענות במשמעות העולה מן האירועים המכוננים של המלחמה, שאחריהם השתנתה הארץ לבלי הכר.
#תצוגתקבע #תערוכה

גלריות #אמנות אירופה במוזיאון מציגות את מיטב אוסף הקבע הכולל יצירות משל הציירים רמברנדט, רובנס, פוסן, יורדנס ואמנים נוספים מאמני הולנד, איטליה, צרפת וגרמניה, בנושאים כגון: תיאורי סצנות תנכיות וסיפורים מן הברית החדשה ומן המיתולוגיה הקלאסית, ציורים היסטוריים ותיאורי חיי יום-יום. אוסף זה כולל גם פיסול זעיר ובינוני וכן חפצי נוי. האוסף מחזיק חפצים מן המאה ה-15 ועד ראשית המאה ה-20.
#תצוגתקבע #תערוכה

#אמנות עכשווית
הצגת עבודותיהם של אמני אוונגרד בירושלים – עיר עתיקה ועתירת היסטוריה, תרבויות ודתות – בהקשר של מוזיאון אנציקלופדי המציג מגוון אוספים רחב, היא חוויה ייחודית. כמעט מרגע פתיחת המוזיאון, התקיימה פעילות אינטנסיבית בתחום האמנות הבינלאומית בת זמננו. המחלקה לאמנות עכשווית נוסדה בשנת 1982, ואפיינה אותה הדיאלקטיקה המתמדת שבין הצגת תערוכות ובניית האוסף. אוסף המחלקה לאמנות עכשווית, הכולל עבודות מ-1970 ועד היום, ממשיך לגדול, במידה רבה הודות לוועדות לרכישת אמנות עכשווית שנוסדו במספר ערים בעולם, השמות דגש בבחירת עבודות של אמנים צעירים בראשית דרכם האמנותית ומתמקדות באמנות מיצב ותלת-ממד, וידאו ועבודות המבוססות על צילום. נוסדה תכנית דינמית של אמנים-אורחים והיא מעודדת כישרונות בתחומים אלה ומעשירה את תערוכות המחלקה ואוספיה.
אוסף האמנות העכשווית החל להתגבש בראשית שנות ה-70 וה-80, עם עבודות של אמנים כמו אגנס מרטין, אווה הסה, רוברט מנגולד, דן פלאווין, רוברט ריימן ואחרים. מאז ומתמיד היו אירועים מיוחדים הזדמנות לקבלת תרומות חשובות. בשנת ה-25 של המוזיאון התעשר האוסף בעבודות של ג'ון בלדסארי, אנסלם קיפר, ג'וליו פאוליני אד רושה ואחרים. חגיגת ה-30 למוזיאון, שנחגגה ב-1995, היתה פורייה באופן מיוחד: נתרמו יצירות של ויטו אקונצ'י, אנטוני גורמלי, רודני גרהם, הנס האקה, צ'רלס ריי, ביל ויולה, ג'ף וול ואחרים – יותר משלושים עבודות אמנות משמעותיות הצטרפו לאוסף המוזיאון. רכישות נוספות כללו את יצירותיהם של שטפן בלקנהול, פישלי ווייס, רוברט גובר, אנדראס גורסקי, מונה חאטום, דמיאן הירסט, ויליאם קנטרידג', אנט מסז'ה, מריקו מורי, ינקה שוניברי ומרק וולינג'ר. כמה מן האמנים-האורחים, כמו כריסטיאן בולטנסקי, ברצו דימיטריייביץ', מריו מרץ, ג'ואל שפירו, קיקי סמית ורוזמרי טרוקל - תרמו עבודות שנוצרו בירושלים; ואילו ג'וזף קוסות, רוי ליכטנשטיין וגרהרד ריכטר הם בין האמנים בני זמננו הרבים שתרמו עבודות משמעותיות למוזיאון ישראל.
#תצוגתקבע #תערוכה

#צילום
כבר בימיו הראשונים, סמוך לפתיחתו בשנת 1965, הקדיש מוזיאון ישראל זמן ומקום לתערוכות צילום, וברוח זו אף הוחלט, בשנות ה-70, לייסד מחלקה עצמאית לאמנות הצילום. באותם ימים היה חזון זה מנת חלקם של מעט מאוד מוזיאונים לאמנות בעולם, והצעד היה חלוצי לזמנו. הצלם הידוע ארנולד ניומן פתח באיסוף עבודות עבור המחלקה, והיא נחנכה רשמית בשנת 1979.
מאז שנוסדה בנתה המחלקה לצילום אוסף אנציקלופדי בינלאומי המכסה את כל תחומי הצילום משחר קיומו, משנותיו המעצבות ועד עבודות עכשוויות. המחלקה הייתה למשאב מרכזי ללימוד ומחקר בישראל. כיום יש באוסף מעל 75,000 פריטים וביניהם יצירות נדירות וחשובות - חלקן אבני דרך בתולדות הצילום - והוא מבטיח את מקומו של מוזיאון ישראל בין המוסדות הבינלאומיים המובילים בתחום. במהלך השנים התמקדה המחלקה במספר תחומי התמחות, כמו צילום מוקדם במזרח התיכון; צילום אירופי במעבר המאות, צילום סובייטי, צילום ישראלי, וכן צילום של תנועת הדאדא והסוראליזם המיוצג היטב באוסף.
#תצוגתקבע #תערוכה